סולינגן - בירת הפלדה והסכינים העולמית

אזור סולינגן בצפון גרמניה (בסמוך לעיר דיסלדורף) – הפך ללב תעשיית ייצור הסכינים - ה"מכה" של תעשיות הפלדה ואחד ממוקדי ייצור הסכינים החשובים בעולם (כמו אזור סאקי ביפן, ובעבר אף אזור שפילד באנגליה), כפועל יוצא של תנאי הטבע והטופוגרפיה במדינה הגרמנית במחוז נורדריין-וסטפליה.

לסולינגן עצמה לא היו נתיבי תחבורה לאורך נהר הריין שהוליכו מערבה, אספקת פחם מן הרוהר, או מכרות לכריית עפרות. ברם, אזור סולינגן היה מוקף יערות, הרים ועמקים תלולים, שבם הנחלים זורמים במהירות ועוצמה רבה, בשל היקף המשקעים הרבים. חסרונות לכאורה אלו הועילו למעשה, בניצול זרימת הנחלים לבנית סכרים, ולשימוש בכוחם של המים, להנעה של אבני שחיקה, טחנות גריסה המופעלות על ידי מים וציוד מכני אחר.

טחנות גריסה המופעלות על ידי מים באזור סולינגן, מתועדות ברישומים כבר מן המאה ה -14. הסחר בחרבות ופגיונות שיוצרו מאזור זולינגן, צבר פופולריות רבה כבר במחצית השנייה של המאה ה -16, ונפוץ לאירופה כולה. במשך מאתיים השנים הבאות, פחתה חשיבותם של פגיונות וחרבות ככלי הנשק, אך לעומת זאת, הביקוש למספריים וכל סוגי הסכינים היה בקו העלייה.

בסביבות 1814, גרו בסולינגן עצמה 3,200 תושבים, ובנוסף להם עוד כ -16,000 תושבים שהתגוררו באזור שמסביב. מתוכם כ- 4,000 אנשים הועסקו בכ-100 סדנאות/טחנות שבהם עבודתם כרוכה הייתה בחישול, השחזה והברקת להבים לסכינים או מספריים.

ההיסטוריה של המשחזה הקטנה דרייצק של משפחת ווסטהוף נמשכת מאז נוסדה בשנת 1814 בסולינגן, ועד לימים אלו בהם התפתחה לחברה רב לאומית, המובילה העולמית בייצור סכיני מטבח ומספריים למטבח, מעסיקה מעל 350 עובדים, ומוצריה עדיין זמינים למעלה מ- 200 שנים מאוחר יותר ביותר מ- 90 מדינות

כל הזכויות שמורות© סושף®